<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן רי"ז</h1>
<h2>דף ב.</h2>
וצריך שיהא המוציא או המעביר עוקר ומניח שאם עקר ולא הניח או הניח ולא עקר פטור. לפיכך העומד ברשות זו ויצא לרשות אחר' וחפץ בידו ונטלו אחר ממנו או שנתן אחר חפץ בידו והחזיר ידו אליו שניהם פטורין מפני שזה עקר וזה הניח והוא שהיתה ידו למעלה מג' סמוך לארץ שאם היתה בתוך ג' הוי כמו שהניח לארץ.
<h2>דף ה:</h2>
יצא בחפץ שבידו לרשות שניה ולא עמד ולא הניח וחזר ונכנס אפי' כל היום כלו והוא בידו פטור מפני שלא הניח ואפי' עמד לתקן המשא אשר עליו פטור עד שיעמוד להניח.
<h2>דף קנג:</h2>
היה רץ בחבילתו שעל כתפיו בר"הר פטור עד שיעמוד. היה הולך מעט מעט חייב בעוקר ומניח. לפי' מי שקידש עליו היום וחבילתו על כתפו רץ בה עד שמגיע לביתו וזורקה כלאחר יד.
